אוסף המסיכות שיוצרות יחד –
איש קריאייטיב !
בילדאין או תחפושת?
מבחן גישוש מהיר שיעזור לך לגבש החלטה עד כמה את במועדון.
אזהרת מסע חריפה – תכונות מורכבות לצד הדרך (:
משדרת עסקים. תכליתיות. או אפילו נונשלנטיות.
גו זקוף, תדמית מצליחן וחיוך בזוית מדוייקת.
אבל מתחת למסיכה? –
מתחבא לו איש קריאייטיב קטן. כן. ו- אמיתי!
לכבוד פורים – מסירים מסכות.
רגעים של כנות, ואם גם את חלק מה'חברה', לא תוכלי לעמוד בפניהם כי נפול תיפלי מהכיסא…
מסיכה מאופקת
טוב. מכירים אותך, מתונה. שוקלת בכובד ראש. כל מילה פנינה.
פרצי רגש? מה פתאום. 'בקטנה'. אולי שקיק הדמעות מרגיש איתך פתוח. טוב. מאגרי השמחה שלך יודעים זליגה או שניים פורצי גבולות. כן, לעיתים מתערבבות לך התחושות בתוך הבטן, ואת נוטה ללכת אחריהן בעיניים עצומות. נוגע לך, מזיז לך, מציק לך, מגרד לך, נפגעת בקלות וגם מוחמאת בקלילות. זאת לא את. פשוט הרגש והיצירתיות חולקות את מקור היווצרותן באותה האונה. עסקת חבילה כזו שאיש לא שאל אותך לפני שהיא נוצרה. ואת? מרגיעה את כולם בקור רוח ובשלווה פנימית מקרינה: בשביל זה בדיוק נועדו המסיכות.
מסיכה מציאותית
תשמעו. זה לא שאת מדומיינת. זה פשוט כי כל העולם לא תופס שהמציאות היא כולה דמיון.
מילה שלך, הדמיון – הוא הוא המציאות. זה הכל. מוחשי, חזק, אם לא, אז איך זה שאת ממש מצליחה למשש אותו?
אל תבלבלו אותי עם עובדות. את מבקשת בנימוס. העננים בשמים הם הקולקציה האחרונה של ורדינון מעוטרות בדמויות העונה. איך הם הגיעו לשמים? אה בטח הכל משמים. השלוליות על הארץ מזמינות לקפוץ וליצר עולמות של צורניות מעוררות השראות. ובכלל כל ייעוד בסיסי עלי אדמות הוא רק הבסיס לעוד אלף יעודים אמיתיים, ומה זה אם לא אמיתי. למה אנשים מצביעים עלי בגיחוך? אופס, נפלת רגע בפח של הדמיון המפותח, בעצם אף אחד לא מגחך. כ-ל העולם מסכים איתך. ברור לך.
מסיכה בטוחה
יש לך משהו כזה, רגוע עם עצמך. זה מה שאת. בטוח לך תמיד שהעבודות שלך מ- עולות. שענית כמו שצריך ללקוח. שבטוח הוא מבסוט.
רק שבבדיקות דם האחרונות עלו על זה שחסרים לך כמה אנזימים בפורמולת הביטחון הבסיסי. זה הכל. חוסר ביטחון בעצמך. במעשיך. בעבודותיך. משהו כימי. אמרו לך. הערכים נמוכים בפקטור של ZLH (זקוקה לאישור הסביבה). עניין של ויטמין או שניים או מולטי. לא משהו מסוכן חלילה. אולי זה חלק מה –DNA שלך רק שעוד לא בודקים את זה בדור ישרים.
מסיכה מתוכננת
את יודעת מה את רוצה מעצמך. מהלקוחה. מהלו"ז. הכל ברור מראש. אפס אימפולסיביות.
זה רק סוג של יין כזה. משובח. רעיון משכר. ברגע את מוצאת עצמך עם פעולות ללא שליטה, מרימה טלפונים, רצה למקומות, מדברת בפאתוס, כאילו הצמידו לך תווית: אדרנלין בכמות גבוהה. זה לא את, את יודעת, זה הברק בעיניים שמניע אותך ומה כבר את יכולה לעשות מולו?
מסיכה ביזנס-מנית
צריך לפרנס. נקודה. ואם לא היה את העניין השולי הזה, היית עכשיו מפצפצת דשא על כרים אינסופיים, שואבת השראות מול שמים וגלים מתנפצים.
עשרת אלפים כיכר כסף היום זה כבר לא מותרות. מבינות? מה? משהו לא ברור לכן? אה. זה שבסוף זה לא כל כך יצא רווחי? מה, שהעסק צולע? ששכחת לגבות בכלל את הכסף וכבר לא נעים לך מהלקוח? – בזה אשמים הסקרים. טיפוסים אפלים שהחליטו להדיר מרשימת פורבס אנשי רעיונאות, שנה אחר שנה. הם מככבים ברשימה כמובן, רק משום מה מהצד הנגדי שלה. מחקרים טוענים שאנשי קריאייטיב לא מונעים מאידיאל עסקי אלא אידיאלי. ולא רק זאת, הם ממשיכים לטעון שאצל הרעיונאי – הכסף הוא ערך נחמד אך לא עליון. והכי פורימי שהם מציעים לאיש קריאייטיב לאמץ לצידו איזה ביזנסמן עם חוש ריח עסקי מפותח. לא קולטים שאף ח'ת מאיתנו פשוט לא תקשיב לו…
מסיכה מיקרו-יישומית
הדבר שאת אולי הכי מודעת לו זה שכל רעיון צריך לרדת בסוף לשטח. יש רזולציות ביצועיות. אפילו בחלל אין מה לעשות עם הרעיונות הכי גדולים.
רק שלפעמים הרעיון כל כך גדול, שגם אתם תסכימו שכל השאר, זה פשוט שטויות. הפרטים הקטנים משעממים, לא מזיזים באמת. הקריאייטיביסט הוא איש הראייה הגלובלית. המיקרו? – לחוקרי החיידקים בבקשה.
מסיכה מאורגנת
ביננו. מה זה סדר, אם לא הבלגן החדש? זה שנוצר ממש הבוקר. אם לא תארגנו לכם בלגן, איך בדיוק אתם מתכננים לעבור את היום?
כתבו לפניכם: הבלגן הוא קריאייטיבי, מעורר השראה, מפסיג לפסגות. תרשמו מסודר ביומן: בשעה שבע – לבלגן. ואחר כך, תיזהרו מאד לא ליפול בפח ולסדר. למה לבזבז את הזמן להרוס את כל היופי הזה? אמא תבוא ותעיד כמה שיחות ייעוץ היא ייעדה להשלטת קצת סדר בחיים שלך, זה הכל בגלל שהגנים מאבא…
מסיכה שגרתית
מפחיד. מפחיד אותך לנסות דברים. התוצאה. מי יודע מה היא תהיה?
אבל היום שיטת ההתמודדות היא לפגוש בפחד. למשש אותו. פשוט לנסות. למה מה כבר יקרה אם נתבל אזני המן בריבועי מלפפון חמוץ? – אוזן המן בטעם חמוץ מעודן. נשמע לא רע וגם אם רע אם לא ננסה איך נדע? לנסות לנסות דברים חדשים, להסתקרן מהתוצאה. לזרום עם הרעיון ולא להתקבע. איך היה לנו פורים אם זרש לא היתה מבריקה את העץ חמישים אמה? ואם כבר, הזמינו אותך לפורים בצפת? למה לא. יאללה. את כבר מעמיסה. תקשיבו לי, בעלת הנסיון, את טוענת נחרצות – הרוטינה והמקובעות – הן סתם. סתם מסיכות רעות.
מסיכה ממוקדת
לחשוב. להתמקד. להבין את הרצף של מה שקרה ואיך התגלגלה ההוכחה, ומזה נובע שככה, וזה מה שהיה להוכיח.
תתמקדי. קוראים לך אלפי קולות. תכניסי מכונה. תראי שהיא מתגלגלת תוודאי שהיא סיימה, תתלי בשורה ישרה. רק את לא יודעת מאיפה כשאת תולה כביסה – הרשלה צץ לך מול העיניים. נס שהוא לא בתוך המכנס, את מהמהמת ונזכרת בכפתור שאמש נפל, ותופסת שהוא בדיוק האלמנט שהיה חסר לך במודעה. את מחפשת את הטקסטים ששלחו לך אבל לקרא פסקה ברצף זאת משימה של ממש. ובאמת למה צריך לקרא הכל, משפט התחלה משפט סיום, הבנו ת'עיקרון, מה עכשיו. סבלנות? – נו באמת. אם הצלחתן לקרוא עד כאן אז תגדנה אתן בבקשה. מה הקש"ר.
אם קראת את כל הניקוד והאומר,
וזיהית שכן! גם את יצוקה מאותו החומר
גילית בין שורות לדמותך קו דמיון –
אז, ברוכה הבאה למועדון.
בפורים השתא, תיו שין פא בית – אין להתחבא, ואין עוד להתלבט
כל נשות הקריאייטיב, מוזמנות לצעוד חרש
בניצוח של…. הופה הולה. זרשוש וזרש
נעיף מסיכות, נרגיש יחד יופי –
כי אם יש לך קריאייטיב, יש לך גם אופי!